חברי ארגון יקרים שלום,

כולנו בעיצומם של ימי הסגר השלישי שהוא קשה לכולנו, אנו עייפים מסגרים, מבודדים בבתים ובמיוחד חברים הנמצאים בגיל סיכון, הריחוק מהמשפחה, הפחד להדבק בווירוס הקורונה אפילו ביציאה קטנה לסופר השכונתי, מוטציות מתרבות ועוד. יחד עם זאת נראית תקווה באופק ע"י קבלת החיסונים השונים וההתחסנות למיגור המגפה ויש להתאזר בסבלנות עוד קצת, עוד מספר חודשים והאור נראה קרוב ממה שחשבנו. מטרתי בכתיבה זו לשלוח לכם עידוד, וכנציבת הארגון שאני מאוד אוהבת לתת לכם הרגשה שכולנו וגם אני יכולים לאסוף את עצמנו ולהישאר מאוחדים גם בימים קשים אלו.
המצב הכלכלי הביא לקריסת משפחות רבות, עסקים קטנים וגדולים, פיטורי עובדים ולצערי חלק גדול מהאוכלוסייה מרגיש את המושג "עוני". ישנם אנשים שאין ביכולתם לקנות, אוכל, תרופות, וגם רצון לקום בבוקר לקראת יום חדש . בזמנים טובים כשיש לכולנו שפע אנו כולנו יכולים להיות נדיבים בקלות יתר, כיום הרצון והיכולות לתת, ולהתנדב, מונחות ע"י גורמים אישיים ונפשיים מתוך פחד מובן מפני הסכנה של ההדבקות .
בימים אלו הדבר החשוב ביותר להתרוממות הנפש היא המשמעות שכל אחד יכול למצוא ולהרים את עצמו וזאת ע"י הנתינה שאנו כל כך חווים אותה בימים רגילים. כל אחד יכול לקום בבוקר ולחשוב מה אני יכול לתרום למעגל הקרוב אלי, אם זה שכן, אם זה חבר בודד, אם זה אנשים בודדים ומשפחות חד הוריות, אם זה חבר מועדון או זוג חברי מועדון מבוגרים הנמצאים תקופה ארוכה בבית ואין הדבר אומר במתן דברים המצריכים יצאה מהבית, אפילו בשיחת טלפון, בהקשבה לאחר/ים במילה טובה בהפעלת גורם שלישי צעיר יותר לעזרה לנזקק. ע"י כך מצב הרוח שלנו יהיה מושפע מהמשמעות שלנו בעשייה למען האחר והנתינה היא אחת מהן.
בימים אלו אנו משתדלים להעמיד בפניכם הרצאות מעניינות, נשיאים מוזמנים להתקשר אלי ולקבע מפגשי "זום" לחברי המועדונים בכל זמן שתרצו, חברי הקבינט ואני נסייע ברצון לכל חבר וחבר במידה ויהיה צורך וכל זה רק בהרמת טלפון. אני שולחת לכולנו חוזק, חיבוק חם ובטוחה שנחזור לימים טובים יותר ולפעילות רגילה. ואולי אף נצליח לעשות מספר אירועים שלא ב"זום" ובצוותא.

שלכם, ורדה גוטמן
נציבת המחוז.