• heb
  • arab
  • eng

תמיד רציתי לנסוע לחו"ל אבל כל הזמן המחירים היו ממש יקרים, שלא לדבר בכלל על מחנה קיץ ששם בכלל אין על מה לדבר, אולם השנה נפל בחלקי הכבוד להיות חלק מהמשלחת של חילופי הנוער של ליונס ישראל בדנמרק.

השבוע הראשון בחו"ל, אירחה אותי משפחה אשר גרה לא רחוק מן השדה תעופה המקומי, הם דאגו לי לכלכלה מלאה, ולסיורים תיירותיים ומהנים ברחבי דנמרק, כמו סופרלנד גן חיות יחדיו עם 3 בני נוער מארצות שונות שהתגוררו בעיר שבה אני התגוררתי, והמשפחות המארחות שלנו ארגנו לנו מפגשים חברתיים ביחד.

לאחר סיומו של השבוע, שכבר קיבלתי לחלקי את המשפחה המארחת כמשפחה ביולוגית שנייה שלי, הם התייחסו אליי ממש כבן משפחה.

הם הסיעו אותי למחנה הקיץ ששכן במרחק של שעה מביתם, כשהגענו כולם נראו זרים, ודי חששתי מזה שאיך יקבלו אותי, כי לא כולם אוהבים את ישראל בחו"ל, עם חלוף הזמן גיליתי שבכלל לא משנה להם מאיפה אני בא אלא האישיות היא זו שקובעת.

במחנה עצמו דאגו לנו לכלכלה מלאה, חדשים מרווחים, כמו חדר בית מלון ממש, עם ארונות, מקלחות וחדר שירותים אישי לכל אחד, שלא לדבר בכלל על הנוף הנשקף מן חלוננו בחדר, היער הסמוך, לפעילות יומיומית כדי שלא נשב חסרי מעש במחנה.

נושאו העיקרי של המחנה היה "בדרכם של הויקינגים" וטיילנו ברחבי דנמרק והיינו באתרים תיירותיים שקשורים לויקינגים ומורשתם.

אנו גרנו 2 ילדים מותו מין בכל חדר, והיינו במחנה כ- 32 ילדים מכל העולם מכל היבשות: הקטע הכי מרגש שהיה לנו במחנה היה כל יום פעמיים, הנפת הדגל בחצר, ואי אפשר לתאר את ההרגשה של להיות ישראלי, לאמוד מאחורי הדגל של ישראל, ולהיות גאה מהמרום הנפלא שבאתי ממנו.

בסופם של שבועיים אשר היינו במחנה, כל פרידה מעוד ילד הייתה יותר ויותר קשה, כי אנחנו לא נפרדים מסם עוד זר כפי שראינו אחד את השני ביום הראשון, אלה נפרדנו מחבר קרוב, כמעת אח/ות וזה היה ממש קשה.

לסיומו של דבר, ברצוני להודות לארגון הליונס אשר נתן לי את ההזדמנות יקרה מפז הזו, לנסוע לחוץ לארץ.

ואני מודה לדוד פלדמן שבעזרתו גיליתי שקיים בכלל ארגון בשם ליונס, והא עזר לי להתאקלם לסביבה של חילופי הנוער, בעזרת מידע ויעוץ.

כמו כן, ברצוני להודות לדורית ניצני, על היותה זמינה כל הזמן, ולכל השאלות שלפעמים היו מיותרות. בזכותם האנשים הללו והארגון הגדול "ליונס", משאלתי התגשמה והיה לי קיץ שלא אשכח לעולם.

כמו כן, בתור הוקרה לארגון הליונס, וגם בגלל שאני רוצה לתרום לקהילה, אני שוקל להצטרף לארגון הליאו שנמצא בעירי.

בכבוד רב,

יניב שיטלר

פתח תקווה

משלחת ישראל-דנמרק

אוגוסט 2011

Go to top