כרמלה בר-נוי
נציבת ליונס ישראל בין השנים 2001-2002
סיסמה: "הבט סביב ועזור"
ילידת עירק. עלתה ארצה בגיל חודשיים. גדלה והתחנכה בתל-אביב.
הייתה נשואה לדב בר-נוי ז"ל, משנה ראשון ומ"מ הנציב. אמא לעדוא וענבל,
וסבתא לחמישה נכדים. מקצוע: גרפיקה ממוחשבת.
בעקבות שיחה עם נצל"ש רחל הרצוג, הצטרפה כרמלה בר-נוי בשנת 1989
למועדון ליונס "אבוקה" – מועדון לנשים בלבד, והייתה חברה מייסדת בזמן
מעבר המועדון מהליונסס, לחברות שוות-זכויות בשורות הליונס.
בשנת 1995 נבחרה כנשיאת מועדון "אבוקה" והעלתה לטיפול חברות המועדון,
את נושא הסמים בעיר, בשיתוף עם "המועצה הלאומית למלחמה בסמים" ועיריית פתח-תקווה.
לאחר שסיימה את שנת נשיאותה במועדון, המשיכה בפעילותה בו, כמו גם בנציבות
ליונס ישראל, בעזרה ליד נציבים מכהנים:
יצחק הראל (כיו"ר הוועדה למלחמה בסמים – פרויקט ארצי)
רחל הרצוג (דוברת הנציבות וחברת הקבינט, ממונה על ההפקות)
מוטי נגור (עזרה לנציב בוועדות שונות)
עזרא שמיר (חברת הוועדה לחגיגות שנות ה-40 לליונס ישראל, וממונה על
הפרסומים)
שמואל סנדלר (כמ"מ הנציב, ממונה על פרסום סמלים ועיתונים).
במהלך השנים, הביאה לפריצת דרך ולשינוי בעיצוב הגראפי של החוברות,
הדגלים והסמלים של ליונס ישראל.
בשנת 1998 נבחרה לקבינט ליונס ישראל ובשנת 2001, בוועידה העולמית
באינדיאנפוליס שבארה"ב, הוסמכה כנציבת ליונס ישראל, כאשה נציבה שנייה.
פעילותה כנציבה:
הסיסמה שבחרה כרמלה – "הבט סביב ועזור", השתלבה עם הסיסמה העולמית
"לשירות אנו". אנו מביטים סביבנו על מנת לראות את הזקוקים לנו ומושיטים להם
את ידינו לעזרה ומרגישים כי "לשירות אנו" – להרחבת הדעת, לנאורות ולהדלקת
האור, במקום בו אין הוא קיים, כדי לשמש כמדליקי משואת ההתנדבות בחברה
הישראלית.
ברוח זאת נעשו במהלך השנה פעולות להגברת הקשר עם חברי הליונס
בישראל באמצעות:
– דיוור ישיר: הפצת חומר על פעילות הקבינט והנציבות, ישירות לחברי
הליונס בישראל.
– הכנת תעודת זהות לחברי הליונס ישראל, שמשמשת כמנוף לגיוס
חברים חדשים ולהרחבת הידע על ליונס ישראל.
– הרחבת אתר האינטרנט, המאפשר לנציבות ולמועדונים להציג את
פעילותם לידיעת החברים. המפעילים עברו סדנה מיוחדת, שהכשירה
אותם לכך.
– מבצע בנושא תאונות דרכים: חלוקת חומר הדרכה בתחנות דלק,
כולל בדיקות עיניים.
– יער הליונס זכה לפריחה מחודשת בזכות למעלה מ- 300 עצים,
שנרכשו וניטעו ביער.
– הקמת חוג של מובילים חברתיים, מתוכם נבחרה הנהגתו העתידית
של ליונס ישראל. לשם כך, קיבל ליונס ישראל מימון מיוחד מהליונס הבינלאומי,
המעודד הכשרה למנהיגות. מתוך בוגרי הקורס הפכו לנציבים, או למועמדים
לנציבות: גרי רוט, פנינה אפרתי, מאיר פורת, ירון גולדמן, אוסאמה עלימי,
שמשון מרון ומרסל פרידמן.
פרוייקט "המובילים החברתיים", כשבראשו ד"ר דני שור, ייצג את ארגון הליונס
בפורום אירופה בבלגיה.
– אושר תקנון לליונס ישראל.
– התקבל סעיף 46 לפטור מס מתרומות.
– נרכשה ניידת התרמת דם למד"א.
– נערכו סדנאות מיוחדות לנשות ליונס ישראל, להרחבת היידע, והגברת
המודעות בקרב הנשים להגיש מועמדות לעמוד בראש נציבות הליונס בישראל.
– בפורום בפורטוגל ב-2001 נבחר לדיון נושא ישראלי מיוחד – הקמת
מכללת ליונס ישראל במסלול של "גישור, פישור ובוררות".
– בטקס איש השנה ואנשי המופת, נבחרו אנשי המופת הבאים: הגב'
מיכל מודעי – על פעילותה למען החברה והמדינה; רב אלוף שאול מופז –
על שירותו למען המדינה, הגנת העם והחברה; פרופ' עודד אברמסקי –
על מצויינותו האישית ותרומתו למדע ולרפואה.
לאחר גמר תפקידה כנציבה, המשיכה כרמלה בפעילותה:
* הקמת מועדון ליונס ראש-העין.
* הפקת עיתונים, עיצוב סמלים.
* יו"ר ועדת איש השנה והמופת, יו"ר הוועידה הארצית, יו"ר ועדת קשר
בין חברי הליונס.
* הבאת קובץ הנהלים לדיון מחודש בליונס ישראל, אחרי עשר שנים
בהן לא דנו בנושא.
* שימור ההיסטוריה של ליונס ישראל: ראיון הנציבים לשעבר, איסוף
חומר והכנתו כולל תמונות, לקראת הוצאת ספר בנושא.
* הכנת קובץ החלטות הוועידות הארציות של ליונס ישראל, ועדכונו
מידי שנה.
* הגשת ליונס ישראל לאות הנשיא למתנדב.
* חברות בוועדה לבחירת מתנדב השנה בבית נשיא המדינה.
* פעילות במועצה הלאומית להתנדבות, חברות בוועד המנהל וגזברית
המועצה.
על פעילותה למען ליונס ישראל, זכתה כרמלה לאותות ותעודות הוקרה רבים,
ביניהם גם מנשיאים עולמיים.
שתי כתבות על פעילותה פורסמו בחוברות הליונס הבינלאומי: בנושא הניידת
ובנושא אות הנשיא למתנדב.
כתבה פורסמה בעיתון "לאשה", בשנת נציבותה.
*
כרמלה בר-נוי: "הפעילות בארגון הליונס מהווה חלק מחיי, וממלאת בי צורך
לנתינה ולעזרה, שמלווה אותי לאורך כל הדרך. אין לי ספק שבפעילותי זו אני
נתרמת לא פחות, ואולי אף יותר, ממה שאני תורמת, ומהווה דוגמה לילדי ובני
משפחתי.
במהלך כל השנים היה לי יועץ, חבר וידיד קרוב, בעלי ואבי ילדי, דובי בר-נוי ז"ל,
שהלך לעולמו בטרם עת, לפני שזכה להגשים את חלומו להיות נציב בליונס
ישראל. דובי היה בעל נשמה יתרה, אוהב משפחה, אדם, חיים, והדברים
הטובים שבתוכם, שהליונס היה קרוב לליבו".